נהג הואשם בבית המשפט לתעבורה בת"א, בכך שבהיותו רוכב על קטנוע עשה שימוש במכשיר הטלפון אשר "היה תקוע" בין אוזנו הימנית לבין הקסדה. נגד הנהג נרשם דו"ח קנס בשיעור 500 ש"ח , עבירה המחייבת גם ב- 4 נקודות. הנהג טען כי לא אחז בטלפון בידו ולכן, לא ביצע את העבירה ואילו התביעה המשטרתית טענה כי הנאשם דיבר בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית ובכך נכשל בעבירה המיוחסת לו.
שופט התעבורה בת"א קיבל את טענת הסניגור וקבע כי על מנת להרשיע אדם בעבירה של שימוש בטלפון נייד שלא כדין, על התביעה להוכיח שלושה תנאים מצטברים:
1. הרכב נמצא בתנועה.
2. הנאשם לא החזיק את ההגה או הכידון, במקרה דנן, בשתי ידיו.
3. השימוש בטלפון נעשה כאשר הנאשם אוחז במכשיר בידו.
השופט קבע כי המקרה דנן דומה לשימוש בטלפון באמצעות אוזנייה, שימוש שהוכר ע"י ביהמ"ש העליון כחוקי, ולעניין זה כתב השופט: "מה לי אוזנייה קטנה, מה לי טלפון, אם הטלפון מוחזק כראוי ואינו מפריע לנהיגה ברכב".
לאור זאת, מצא השופט לזכות את רוכב הקטנוע.
בשולי פסק הדין כתב השופט כי כיוון שמכשיר הטלפון מצוי כמעט בידי כל נהג, רצוי שמתקין התקנות יביע את עמדתו בלשון חד משמעית ואם ימצא לנכון, יאסור ברחל בתך הקטנה שימוש בטלפון; במכשיר קשר; במכשיר מירס ובכל טלפון המותקן ברכב ובכך ישים קץ לכל המחלוקות בנושא הפירוש הנכון לתקנות וזאת עקב ההשלכה שיש לעניין זה על מרבית הנהגים במדינת ישראל.
משרדו של עו"ד אילון אורון הוקם בשנת 1976 ועוסק בייצוג נהגים הנאשמים בעבירות תעבורה, החל מדוחות קנס (כנגד החיוב בנקודות) דרך ייצוג בדוחות מסוג הזמנה למשפט, פסילות מנהליות, תיקי תאונות דרכים, נהיגה בשכרות וכלה בייצוג נאשמים בגרימת מוות או הריגה. המשרד (ע"י עו"ד שירית אורון ויסבורד) מייצג כמו כן תובעים אשר נפגעו בתאונות דרכים - פגיעת גוף ובתביעות נזיקין נוספות.